בג"ץ דן היום (רביעי) בדרישה מראש הממשלה בנימין נתניהו לנמק מדוע לא הזיז את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתפקידו.
הנשיא יצחק עמית אמר בפתח הדיון לעו"ד ראבילו, המייצג את ראש הממשלה: "אתם טוענים לעניין הסמכות של בג"ץ לדון בזה. יושב פה עו"ד יוסי פוקס, היום מזכיר הממשלה. הוא הגיש עתירה נגד אריק שרון על פיטורי שרים, ובית המשפט דן בזה ומבחינה ציבורית לא קרה כלום". ראבילו לא הגיב לטענה, אך השיב: "בעניינים הפוליטיים האלו שבהם ראש הממשלה נבחר למנות שרים שיקול הדעת הוא מוחלט. הוא נתון למבחן הציבור".
ראבילו המשיך וטען: "אם יתקבלו העתירות כל שני וחמישי תהיה עתירה נגד שר שהוא לא יכול להמשיך בתפקידו". השופט סולברג ציין: "בפרשת פנחסי היה כתב אישום על רישום כוזב במסמכי תאגיד. כאן יש צבר מקרים - צבר כל כך גדול שגורם נזק למשטרה ולתדמית שלה".
הנשיא עמית ציין: "אם היה שר בריאות שהיה אומר שהוא לא מוכן לחיסונים ולטיפולים, ואנשים היו מתים - זו קטגוריה אחת. קטגוריה אחרת, זו למשל תקדים דרעי-פנחסי, בה מוגש כתב אישום נגד שר. יש כאן קטגוריה נוספת - זו של עו"ד פוקס שעתר לבית המשפט נגד אריק שרון על פיטורי שרים" (העתירה נגד שרון על פיטורי שרים שהתנגדו להתנתקות - ר.י.).
השופט כבוב אמר: "זה לא טענות נגד השר, אלא דברים שהשר מצהיר בעצמו. זו לא טענה של מישהו מבחוץ. כשהוא טוען נגד כתב אישום שהוגש על ידי המשטרה ואומר שהאיש חף מפשע - הוא מחזק את ידיו, זו פגיעה במשטרה עליה הוא אמון. זה הפרדוקס הגדול".
השופט גרוסקופף הוסיף: "הטענה היא פוליטיזציה של המשטרה, וזו סכנה מיוחדת, סכנה לדמוקרטיה. בהנחה שיש שר לביטחון לאומי שפועל לפוליטיזציה של המשטרה, עוד לפני השאלות הראייתיות, יכול להיות שלראש הממשלה אין אינטרס להעביר אותו מתפקידו. באופן כללי האינטרס הציבורי הוא למנוע את הכיוון הזה. האם זו לא חובתו של בית המשפט, בהנחה שהונחה תשתית ראייתית, לנקוט בצעדים?".
לדברים אלה השיב עו"ד ראבילו: "האינטרס הציבורי הוא לשמור על כך שבית המשפט הנכבד לא יגרר לביצה הטובענית הפוליטית". השופט גרוסקופף ענה: "פוליטיזציה היא בעייתית גם אם זה נוגע לשוק התקשורת, אבל הסיכון של פוליטיזציה של שב"כ ומשטרה הוא ברמה שונה לחלוטין כי התוצאה שלו היא פגיעה בדמוקרטיה וביכולת לקיים בחירות".
במהלך הדיון ביקשו השופטים מנציגתה של היועצת המשפטית לממשלה לספק דוגמאות קונקרטיות להתערבות פוליטית פסולה של השר. הנציגה, עו"ד שוש שמואלי, הציגה את המקרה שבו לא הסכים בן גביר לקדם את קצינת המשטרה רינת סבן, את פרשת רותי האוסליך, קידומו של מאיר סויסה והתבטאויות של השר נגד חקירות מח"ש נגד שוטרים שתקפו מפגינים או נחשדו בירי שלא כדין. " "גם אחרי מסמך העקרונות היו הפרות", הוסיפה, "כמו מדור ההסתות, שמנוגד לפסק הדין של פקודת המשטרה"
השופטים הציעו להגיע להסכם עקרונות חדש, כמו זה שחתם עליו בן גביר בשנה שעברה, ולעגן אותו בפסק דין. בהמשך עו"ד ראבילו התייחס להצעה ואמר: "בשם ראש הממשלה והשר לביטחון לאומי, אנו מוכנים לחזור להידבר על מתווה מוסכם ואף להסתייע בבית המשפט".
נציגתה של היועצת המשפטית לממשלה אמרה שהיא לא מאמינה שהניסיון להגיע לפשרה יצלח, אך הוסיפה כי היא מבקשת צו ביניים שיקבע שבן גביר לא יוכל לקדם מינויים רגישי םבעלי השפעה משמעותית על חקירות ועל סוגיות הקשורות בחופש הביטוי. עוד ביקשה לאסור על השר להצטרף לפעילות מבצעית שבה יש חיכוך עם אזרחים וכניסה לבתיהם, להתבטא בעניין הפעלת כוח משטרתי כלפי אזרחים ולמנוע מקציני משטרה לעמוד בקשר ישיר איתו ללא נוכחות המפכ"ל.
השופטת וילנר שאלה את עו"ד ראבילו אודות מדור ההסתה במשטרה, והתבטאויות הקצין המוביל אותו, המקורב לבן גביר, שנחשפו בכאן חדשות: "המדור הוקם לפי המלצת המפכ"ל". השופט כבוב הוסיף: "הוא מינה קצין שיפעל תחת סגן המפכ"ל, והוא יצא בקריאה לקצינים 'הבו לי, כל כלב יבוא יומו'". השופטת וילנר ציטטה את דברי השר: "מדור ההסתות שהקמתי ביחד עם המפכ"ל'. 'הקמתי' זה אני". השופט גרוסקופף הוסיף: "זה מדור בעל פוטנציאל שימוש פוליטי - זה מעביר מסר מסוים להעביר לאן מועדות פני המשטרה".
בהמשך, עו"ד דוד פטר המייצג את בן גביר התייחס גם הוא להתכתבויות של סנ"צ אודי רונן שנחשפו בכאן חדשות: "התכתבויות פנימיות. אולי נחשוף התכתבויות פנימיות של שופטים? הוא אומר לחבריו בווטסאפ פנימי: 'אם בחקירות שלכם אתם רואים הסתה לטרור תעבירו לי'. זה כל מה שנאמר שם. ממתי חקירת הסתה לטרור זה העניין?".
השופט שטיין השיב: "ההגדרה הייתה מאוד רחבה, ומזכירה מוסדות מקבילים במזרח גרמניה וברית המועצות לשעבר. זה באמת מפחיד ומבהיל, מדור הסתות". השופט כבוב הוסיף: "זה לשדל חוקרים לצוד ברשת אנשים - אדוני, תקרא את ההודעה. כולל גנבים וסוחרי סמים. אדוני יודע מכיר את המושג סוכן מדיח? זה להדיח אנשים לבצע עבירות. לא רק לאלה שמפרסמים הסתה נגד המדינה".
"שר שאומר על השופטים שהם אויבי אומה - נרמלנו את זה לגמרי?"
בהמשך הדיון, עו"ד פטר המייצג את בן גביר התעמת עם השופטים סביב דברים שאמר השר נגד בית המשפט. הנשיא עמית: "שר שאומר על השופטים שהם אויבי אומה - נרמלנו את זה לגמרי?". עו"ד פטר אמר: "יושב פה השופט כבוב, וצריך לתת החלטה על השר בן גביר שביקר אותו?". השופט כבוב הדגיש: "זו לא הייתה ביקורת - זו הייתה אמירה בזויה", זאת בהתייחס לציוץ של בן גביר נגד השופט בשל פסיקתו בעניין מעצר קטין.
"הוא לא ביקר החלטה משפטית. זו הייתה החלטה לאשר החלטה של שופט בית משפט", המשיך כבוב. "הוא בא וקבע שעצם ההחלטה מראה באיזה צד אני במלחמה. אם השר היה מטריח את עצמו לפתוח החלטות של בית המשפט העליון, הוא היה רואה הרבה יותר החלטות כאלה - אבל אף אחת לא על ידי השופט כבוב. בנסיבות אחרות אף אחד לא היה יוצא בהצהרה מעליבה על גבול הבזויה".
עו"ד פטר השיב: "השופט כבוב לא צריך לפסול את עצמו?", אך עמית ענה: "העובדה שמישהו מגיש תלונה על מישהו או אומר דברים נוראים ואיומים זו לא עילה לפסילה כי אחרת אתה יכול לפסול באופן אקטיבי כל שופט".
עו"ד פטר המשיך ואמר שהשר בן גביר מגבה שוטרים שנחקרים במח"ש, כמו שהנהלת בתי המשפט מגבה שופטים כשמוגשות נגדן תלונות. גרוסקופף השיב: "מעולם לא ראיתי גיבוי של הנהלת בתי המשפט כשמטפלים בתלונה על שופט ואני עוקב אחר החלטות". כבוב שאל: "על מה אדוני מדבר? בלונים של אוויר אדוני מפריח". גרוסקופף הוסיף: "השאלה לגבי גיבוי בעייתית ומשדרת מסר פוליטי".
בן גביר בכניסה לאולם: "הדיקטטורה המשפטית תיפול"
ח"כ אלמוג כהן הורחק מהדיון לאחר שהתפרץ לדברים של הנשיא עמית וקרא: "תחתום על ניגוד עניינים, מושחת". בהמשך הורחקה גם ח"כ טלי גוטליב, שצעקה: "העם רואה אתכם והעם רואה לכם". גם ח"כ לימור סון הר מלך התפרצה והורחקה. בהמשך ח"כ סילמן הורחקה לאחר שקראה לעבר עמית: "מקווה מאוד שטראמפ יעזור לנו ויציל אותנו מההפיכה המשטרית שלך".
מפגיני ימין התאספו מחוץ לאולם בית המשפט עם שלטים נושאי ססמאות נגד מערכת המשפט: "זה הזמן להגיד לבג"ץ עד כאן", "שמים סוף לדיקטטורה המשפטית".
בכניסה לבית המשפט פנה בן גביר לקהל: "יותר מחצי מיליון אזרחים בוחרים של המחנה בחרו בנו להביא שינוי אמיתי, וגלי בהרב מיארה רוצה לקחת להם את הקול. אל תגררו את ישראל למשבר חוקתי, שסע וקיטוב. הדמוקרטיה לא תיפול. הדיקטטורה המשפטית כן תיפול".
"להחלטה לא יהיה תוקף": הממשלה תסרב לקיים את הפסיקה?
שר המשפטים לוין פרסם הודעה לקראת הדיון, בה הודיע כי אם יפסוק בג"ץ שיש להעביר את בן גביר מתפקידו, הממשלה לא תציית: "הדיון שמתקיים הבוקר בבג"ץ הוא בניגוד לחוק, ולהחלטת השופטים ממילא לא יהיה שום תוקף. הסמכות למנות או לפטר שר נתונה בחוק לראש הממשלה ולא לבית המשפט. ידידי השר בן גביר ימשיך לכהן בתפקידו, מתוקף הכרעת העם ואמון הכנסת".
שלשום הגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו את תגובתו לבג"ץ בעניין העתירות הדורשות להעביר את השר לביטחון לאומי מתפקידו. בתגובתו, הביע נתניהו התנגדות נחרצת וטען כי מדובר בדרישה "בלתי חוקתית".
לדברי ראש הממשלה, לבית המשפט העליון אין סמכות להתערב בהחלטות הממשלה ובשיקול דעתו בנוגע למינוי שרים.
בהודעה שפרסם ראש הממשלה בחודש שעבר, מתח נתניהו ביקורת חריפה על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. "בלתי נתפס שבעיצומה של מלחמה קיומית, היועמ"שית מבקשת להוציא צו שיורה לפטר את השר לביטחון לאומי".
"בקשת היועמ"שית לפטר שר בכיר בממשלה שלא נפתחה כנגדו אפילו חקירה פלילית - חותרת תחת יסודות הדמוקרטיה, מנפצת את עקרון הפרדת הרשויות ומנוגדת לחוק יסוד הממשלה", כתב. עוד הוסיף נתניהו כי כפי שהודיע בעבר, הוא לא ידיח את בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי.
בתחילת השנה כתבה בהרב מיארה כי בן גביר "מנצל לרעה את תפקידו כדי להשפיע באופן פסול על פעילות משטרת ישראל בתחומים הרגישים ביותר של אכיפת חוק וחקירות ופוגע בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים".
